חלק א – מושגי יסוד
1. אנרגיה
טיפול בתנועה בעזרת אנליזה ביואנרגטית ניתן להגדיר, כשיטה שעוסקת בהפרעות בריתמוס הטבעי של זרימת האנרגיה הנפשית – גופנית. האנרגיה האנושית מתקיימת בצורה של פעימה בין שני קטבים: ברמה הגופנית מדובר במעבר בין הצטמצמות והתרחבות.
ברמה הפסיכולוגית זהו המעבר מעולם הסובייקטיבי אל המציאות החיצונית והקשר עם אובייקטים.
טיפול בתנועה בעזרת אנליזה ביואנרגטית מטרתו היא להחזיר למטופל את הריתמוס של הזרימה האנרגטית הטבעית שלו, ולאפשר לו לעשות את המעברים הנחוצים בין הצטמצמות להתרחבות, בין סגירה לפתיחה, בין הישארות בפנים לפנייה החוצה.
במונחים של לואן "מאחר שטעינה ופריקה פועלים כיחידה אחת, האנליזה הביואנרגטית עובדת עם שני הצדדים יחד, כדי להגביר את רמת האנרגיה של המטופל, לפתוח את יכולת הביטוי העצמי שלו, ולהחזיר את הזרימה הרגשית לגופו.
לכן, הדגש הוא תמיד על נשימה, הרגשה ותנועה. יחד עם הניסיון לקשר את התיפקוד האנרגטי בהווה להיסטוריה של חייו.
גישה זו, בהדרגה, חושפת את הכוחות הפנימיים המונעים מן המטופל לפעול ברמה התואמת את הפוטנציאל האנרגטי שלו".
2. נשימה
הטכניקה הטיפולית בשיטה של טיפול בתנועה המקובלת ביותר ליצירת קשר עם הגוף והרגשות באנליזה הביואנרגטית היא מודעות לנשימה והעמקת הנשימה.
נשימה היא תפקוד בסיסי ומרכזי של הגוף, הקשור באופן ישיר עם רגשות. כל תגובה רגשית משפיעה על תבנית הנשימה.
נשימה אצל אנשים עם קשיים רגשיים נעצרות הנשימה והתנועה בשל מתחים כרוניים בשרירים המתחים הללו הם הביטוי לקונפליקטים הרגשיים.
הרגש מתבטא דרך התנועה והנשימה. עצירה של תנועה ונשימה היא עצירת הרגש. עצירת הנשימה משטיחה או ממיתה את הרגש הפעלת הנשימה מעוררת את הרגש.
חיים מלאים מחייבים נשימה עמוקה ומלאה, תנועה חופשית ויכולת מלאה להרגיש.
נשימה לא טובה, מורידה את החיות של האורגניזם , גורמת למותשות, מתח, חוסר שקט ועצבנות. עייפות ודיכאון הם תוצא ישירה של נשימה מדוכאת.
הקשר בין נשימה עמוקה ולהפחתת מתח הוא ידוע לכולנו, ועדיין קשה כל כך ליישום, רוב האנשים נושמים לא טוב. אי שקט גופני וחוסר ריכוז קשורים לא פעם בנשימה שטוחה. יש נטייה לעצור את הנשימה בזמן לחץ . אפילו בstress הכי קטן כמו נהיגה, כתיבת מכתב, המתנה לראיון, אנשים נוטים לעצור את הנשימה וכתוצאה מכך הלחץ גדל.
בפעילות מינית גם חשובה הנשימה ותנועה באגן להגיע להנאה לאורגזמה ולשחרור.
אי אפשר להחזיק את האוויר יחד עם השחרור האורגיאסטי.
נשימה שטוחה יוצרת חרדה ופניקה.
קלסטרופוביה – אין מספיק אוויר . אגרופוביה – יותר מידי אוויר אין שליטה בנשימה וישנו מצב של חרדה ופניקה.
למה כל כך הרבה אנשים יש בעיה לנשום עמוק בקלות?
התשובה היא שהנשימה מאפשרת לנו להרגיש, ולכן קשה לנו לנשום כי אנחנו מפחדים להרגיש. להרגיש את העצב, הפחד, הכעס והשמחה.
בתור ילדים הם עצרו את הנשימה כדי להפסיק בכי, כיווצו את החזה כדי להכיל כעס, סגרו את הגרון כדי למנוע צעקה.
האפקט של כל אלו היא נשימה מוגבלת ומופחתת.
כמבוגרים הם עוצרים את הנשימה כדי לשמור את הרגשות הללו מדוכאים.
וכך חוסר היכולת לנשום נורמלי הוא המכשול העיקרי בהשגת בריאות נפשית.
נשימה מלאה היא כמו גל, אוויר נכנס דרך קנה הנשימה מערבת את כל הגוף, מתח באזור מסוים מפריע לתהליך.
נשימה עמוקה נמדדת באורך הגל בגוף, כך שבנשימה באמת עמוקה התחושה מגיעה עד קרקעית האגן.
עומק הנשימה משקף את הבריאות הרגשית – תנועת נשימתו של האדם הבריא מתרחבת עמוק לתוך הגוף.
